סלובניה היא מדינה קטנה ומרתקת מבחינה גסטרונומית וייננית, ובנוסף אחד הסודות השמורים של עולם היין. בזכות מסורת גידול גפנים עתיקה מהתקופה הרומית, תנאי טרואר יוצאי דופן, וביקוש לאיכות, מקוריות וזהות מקומית מובהקת, סלובניה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה עבור חובבי יין. המדינה מחולקת לשלושה אזורי יין עיקריים: פרימורסקה (Primorska), פודרביה (Podravje), ו־פוסביה (Posavje). כל אחד מהם מביא איתו אקלים שונה, קרקעות מגוונות וזנים ייחודיים. מתוך שלושת האזורים, הבולט ביותר בשנים האחרונות – הן באיכות והן בהכרה הבינלאומית – הוא אזור גורישקה ברדה (Goriška Brda), השוכן בתוך מחוז פרימורסקה, על הגבול עם איטליה. זהו אזור הררי וירוק, המשקיף על הים האדריאטי מצד אחד ועל הרי האלפים מהצד השני. האקלים בו ייחודי: יבשתי-ים תיכוני, עם כמות גשמים מתונה, טמפרטורות נוחות ואוורור טבעי שמגן על הגפנים ממחלות.
​
גורישקה ברדה מכונה לעיתים קרובות "טוסקנה של סלובניה" בזכות הנופים המרהיבים, הכפרים העתיקים והכרמים המפוסלים לאורך הגבעות. אך ייננית, היא לא חיקוי אלא אזור בעל זהות חזקה מאוד, שידוע בייצור יינות לבנים אלגנטיים, במיוחד מזן רבולה (Rebula, המוכר גם בשם Ribolla Gialla באזור פריולי-ונציה ג׳וליה באיטליה). זהו זן מקומי עתיק שמניב יינות מינרליים, מתוחכמים ובעלי יכולת יישון יוצאת דופן. האזור מפורסם גם בזכות יינות כתומים – המיוצרים בהשראת שיטות מסורתיות של תסיסה על הקליפות, ושוברים את הקטגוריות המקובלות של יין לבן או אדום. יינות גורישקה ברדה מאופיינים באיזון בין רעננות, עומק ומרקם, ורבים מהיקבים באזור מיישמים גישות אורגניות וביו-דינמיות כחלק מנאמנות עמוקה לטרואר המקומי. מאפיינים ייחודיים אלו הפכו יקבים כמו Edi Simčič ואחרים לשמות מוכרים בקרב קהל מביני עניין בעולם.
תעשיית היין הסלובנית כולה נחשבת לקטנה אך איכותית, וכוללת 900 יקבים פעילים בערך, רובם משפחתיים, ומעט מאוד ייצור מאסיבי מסחרי-תעשייתי. סגנון הייננות בסלובניה נע בין השפעות קלאסיות מהעולם הישן לבין חדשנות הרפתקנית, והמכנה המשותף הוא חיפוש אחר אותנטיות וביטוי של המקום.