יין מארצות הברית ממשיך לבסס את מעמדו ככוח משמעותי בעולם היין, כשאור הזרקורים לא נשאר רק בקליפורניה: מדינת אורגון, השוכנת בצפון-מערב ארצות הברית, הפכה בעשורים האחרונים לשם דבר בעולם היין — בעיקר הודות לפינו נואר איכותי, אך גם בזכות יינות לבנים מצוינים כשרדונה, ריזלינג ופינו גרי. מרכז תעשיית היין של אורגון הוא עמק וילאמט (Willamette Valley), אזור המשתרע מדרום לפורטלנד ונחשב לאחד האזורים הבולטים בעולם לגידול פינו נואר. אורגון מציבה אלטרנטיבה מתוחכמת לקליפורניה, פחות מתועשת ומסחרית, אך לא פחות שאפתנית. היא מושכת חובבי יין המחפשים אותנטיות, אלגנטיות ואופי, והיא זוכה להכרה הולכת וגוברת בתחרויות יין ובמדפי מסעדות יוקרה בעולם.
ייחודה של אורגון טמון בראש ובראשונה בטרואר הייחודי שלה, המשלב אקלים ימי קריר יחסית, קיץ מתון ויבש עם לילות קרירים, וקרקעות וולקניות ועשירות במינרלים — תנאים אידיאליים לזני ענבים הדורשים רגישות ואיזון כמו פינו נואר. השפעת זרם האוקיינוס השקט והטופוגרפיה ההררית יוצרת אזורי מיקרו-אקלים מגוונים, המעניקים לכל תת-אזור אופי משלו. המהפכה הייננית באורגון החלה בשנות ה-60, כאשר חלוצים כמו דייוויד לט (David Lett), מייסד יקב Eyrie Vineyards, נטלו סיכון והחלו לנטוע פינו נואר דווקא באזור שנחשב אז מחוץ למיינסטרים היינני האמריקאי. בעקבותיו הגיעו אחרים, ויחד ביססו קהילת ייננים שמונעת מתשוקה לאיכות, למסורת אירופאית ולחיבור עמוק לקרקע.
כיום פועלים באורגון יותר מ־900 יקבים, רובם יקבים קטנים-בינוניים, רבים מהם משפחתיים, המתחייבים לעקרונות של קיימות, חקלאות אורגנית או ביו-דינמית, ומקפידים על ייצור בוטיק שמבטא את האופי המקומי של הכרם. תרבות זו מושכת עניין עולמי, כולל השקעות מצד בתי יין צרפתיים מוכרים (כמו דומיין דרואן מבורגונדי), שבחרו להקים שלוחות באזור וילאמט בשל הדמיון לבורגונדי וייחודו של האזור.
